מוזיאון
הכט-אונ' חיפה מציג באגף האמנות
תערוכת 'ניצולי השואה השוויצרים האחרונים'
כי מחר אולי יהיה מאוחר מדי!
86 ניצולי שואה המתגוררים בשווייץ עדיין חיים בקרבנו. בתערוכת
'ניצולי השואה השוויצרים האחרונים' שבמוזיאון הכט-אונ' חיפה, נחשפים דיוקנאותיהם,
סיפוריהם האישיים והסרטונים העוצמתיים של 14 מתוך
הניצולים האחרונים. הדיוקנאות המרשימים (שצולמו ע"י צלמים שוויצרים שונים) חושפים
את פני האנשים שנשלל מהם כבודם האנושי. סיפורי החיים המטלטלים המוצגים בתיעוד
הדקומנטרי עוסקים בהישרדות הבלתי אפשרית, בשלילת הזכויות, ההשפלה, הילדות האפלה
והתמימות שנקטעה, תחושות האשמה מול המשפחה שלא שרדה, הבדידות האיומה, ובעיקר, הכאב
שלא מרפה לשנייה.
"היינו
בבית ופתאום צלצל פעמון הדלת. אתה מר אפל? אז בוא אתנו. אבי פנה אליי ואמר: אתה לך
לבית הספר. זה הדבר האחרון שאמר לי. לא ראיתי אותו עוד" (קלאוס אפל).
"אישה
אחת שטיפלה בילדיה הלכה לאט מדי. אנשי האס-אס לקחו את התינוק שלה וזרקו אותו על
משאית. אנשים זקנים וחולים נזרקו גם הם על המשאית. הם הומתו מיד בגז" (אדוארד
קורנפלד).
"רציתי
לראות שוב את אימי והבאתי לה את מנת הלחם שלי. במקום זה היא נתנה לי את שלה. זו
הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה" (גאבור הירש).
"אחר
כך הם קעקעו על היד שלי את המספר 71978. בכיתי המון. אמי אמרה לי: “אל תבכי, לא
קרה כלום, כשנחזור הביתה תלמדי בבית ספר לריקוד ותקבלי צמיד גדול ואיש לא יראה את
המספר“. מעולם לא למדתי בבית ספר לריקוד ומעולם לא קיבלתי צמיד" (נינה וייל).
אלו
ציטוטים בודדים מתוך עדויותיהם של 14 מניצולי השואה השוויצרים האחרונים, הנחשפים
יחד עם דיוקנאותיהם וסיפור חייהם, בתערוכה החדשה שבמוזיאון הכט-אונ' חיפה. שנים, רבים
מהם לא יכלו או לא רצו לדבר על רדיפתם. ההאזנה להם מהווה היבט מרכזי בתערוכה
החדשה, כמו גם ההסתכלות בפניהם המזדקנות וחרושות הקמטים, ללא פילטרים וחסמים. המבט
בעיניהם מחזיר אותנו אל עצמנו, אל רגשות האשם והחרפה שלנו כחברה – חברה בה חיים
בעוני 50 אחוזים מניצולי השואה בעולם. לעיתים קרובות הם מתקיימים מדמי מחייה מינימאליים,
מקצתם אף בפחות מזה. ההישרדות היומיומית עדיין נמשכת, הכבוד העצמי עדיין נרמס,
והבושה שלהם היא הבושה שלנו !
ב
-7 במרץ 2018 זכתה קרן גמאראל, יוזמת התערוכה, בפרס ד"ר קורט ביגלר עבור תערוכת 'ניצולי השואה
השוויצרים אחרונים'. הפרס מוענק על "פרויקטים יוצאי דופן בתחום החינוך
לשואה".
"אנו
מוצאים את עצמנו ברגע מכריע במה שנוגע להנחלת זיכרון השואה, שכן נותרו בקרבנו רק ניצולים
מעטים מרצח העם הנורא הזה", אומרת גב'
אניטה ווינטר, המייסדת והנשיאה של קרן גמאראל בשוויץ. "הדיוקנאות
והסיפורים של הניצולים מקנים לתולדות השואה נופך אישי ומשמרים את זכרה למען הדורות
הבאים. ניצולי השואה יודעים שההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה משום שראו במו עיניהם
מה בני אדם מסוגלים לעשות. איננו רשאים לעצום את עינינו אל מול הדבר הזה. כבת
ליהודים שנרדפו בשואה וכאזרחית שווייץ אני סבורה
שזו חובתנו לשמר את זיכרון השואה ולהתעמת עמה בעצמנו בלי הרף. יסודה של התערוכה
באמונה חזקה זו. התערוכה מדגימה באמצעות ביוגרפיות ודיוקנאות אילו תוצאות יכולות
להיות לאנטישמיות. על הדור שלנו מוטלת האחריות להמשיך להעביר את המסר "לעולם
לא עוד". התערוכה מכוונת יותר מכול לדור הצעיר והיא מבקשת לעורר מודעות לערכה
ולחשיבותה של סובלנות".
אחת
ממשתתפות התערוכה, שגם נשאה דברים באירוע הפתיחה, היא גב' אגנס הירשי, ביתו החורגת
של קרל לוץ – חסיד אומות העולם, סגן הקונסול בשגרירות שוויץ, שהיה אחראי להצלתם של
עשרות אלפי יהודים נרדפים בהונגריה, באמצעות רישיונות מעבר שוויצריים מזויפים. קרל
לוץ הציל אותה ואת אימה, ובהמשך אף נישאה לו. כששכב על ערש דווי ביקש מאגנס לוודא שזיכרון
השואה לא יישכח, ומאז היא מקדישה את חייה להנצחתו, באמצעות קרן וספר ביוגרפי שכתבה.
נושא דברים נוסף באירוע הפתיחה היה דורון לבנת - האיש שתרומתו אפשרה את
הקמת המרכז הבינלאומי ע"ש ויס-לבנת לחקר השואה והוראתה באוניברסיטת חיפה.
"שיתוף
הפעולה בין שגרירות שוויץ לבין אוניברסיטת חיפה החל לפני ארבע שנים במסגרת התכנית
הבינלאומית לתואר שני בלימודי השואה", אומר פרופ' אריה כוכבי, ראש
המרכז הבינלאומי ע"ש ויס-לבנת לחקר השואה והוראתה. "תלמידי התכנית,
המגיעים מרחבי העולם, פיתחו תכניות להוראת נושא השואה לחברות רב-תרבותיות דרך
סיפורו של חסיד אומות העולם קארל לוץ. פעילות משותפת מוצלחת זו, הובילה לשיתוף
הפעולה הנוכחי – פתיחת תערוכה המציגה את סיפוריהם של 14 ניצולי שואה אשר מצאו מקלט
בשוויץ בתקופת השואה ולאחריה. אנו רואים חשיבות עליונה בהבאת סיפוריהם של ניצולי
השואה לציבור הרחב – בארץ ובעולם – במיוחד בעידן בו אנו חיים כיום. סקרים ומחקרים
רבים מלמדים על עלייה מדאיגה בבורות הקיימת ברחבי העולם בכל הנוגע לשואה ולגורל
היהודים בשואה. לצד בורות זו, מופיעים במדינות השונות נרטיבים חדשים שבין השאר
מגמדים את שיתופי הפעולה של חלק מאזרחי אותן מדינות עם השלטונות הנאצים ברדיפה של
היהודים, ומציגים עצמם כקורבנות של גרמניה הנאצית. עוד אנו עדים לעלייה המשמעותית
בפשעי שנאה נגד יהודים ונגד קהילות יהודיות ברחבי העולם. שילוב נסיבות אלה יוצר
אתגרים גדולים במיוחד עבור אלה מאיתנו שלקחו על עצמם את המשימה לחקור, ללמד ולשמר
את זכר השואה וקורבנותיה. מרכז ויס-לבנת פועל נגד מגמות אלה על ידי תכנית לימודים
המיועדת לסטודנטים מרחבי העולם, אשר חוזרים לארצם מצוידים בידע ובכלים להמשיך
במחקר ובהוראה של הנושא; באמצעות כתב עת אקדמי בינלאומי הפועל לעידוד וקידום מחקר
חדשני ואיכותי על השואה במדינות השונות, וכן קבוצות חשיבה אשר עוסקות במציאת
פתרונות עדכניים וחדשניים להוראת השואה והנצחתה באופן המתאים לאתגרים מולם אנו
עומדים".
'מוזיאון
הכט'-אונ' חיפה הוא המוזיאון האקדמי הגדול והמקיף
בישראל בתחום הארכאולוגיה, המורכב מפריטים ארכיאולוגים נדירים ומקוריים, ומשלב
במקביל עיסוק נרחב בתחומי המקרא, ההיסטוריה, והאמנות האימפרסיוניסטית והיהודית.
המוזיאון פתוח לקהל הרחב ללא תשלום